E.T. Official Blog

סטארט-אפ. אקזיט. אנג’ל. לעשות את זה בגדול. קרן הון סיכון. אופציות. מעמד. הגשמה עצמית. הצלחה. כסף. מסודרים. סגירה. צמצומים. פיטורים. כשלון. טכנולוגיה. חדשנות. לחשוב מחוץ לקופסה. ניהול. שיווק . פיתוח.

אלו חלק מהאסוציאציות שעוברות לי בראש כשאני חושב על סטארט אפ. החלום הישראלי אצל רבים היה ונשאר עדיין לעבוד בסטארט-אפ ולהצליח. עבודה בחברת סטארט אפ קורצת להרבה אנשים מסיבות רבות וטובות: ההזדמנות להיות חלק מהותי מחברה שמפתחת רעיונות מבריקים מושכת הרבה צעירים (וצעירים ברוחם) להצטרף להרפתקה של חברת סטארט-אפ. כמובן שכל סיפורי אקזיט בעשרות ומליוני דולרים תורמים גם הם לחלום הישראלי.

אמנם, בשנים האחרונות עומם קצת הזוהר והגלאם של תעשיית ההייטק בכלל וחברות סטארט-אפ בפרט. עדיין, בכל כנס טכנולוגי שאני מגיע אליו אני פוגש יזמים עם הניצוץ הזה של התלהבות בעיניים. אין ספק, רוח היזמות הישראלית עדיין חיה ובועטת בגדול. יחד עם זאת, עבודה בסארט-אפ לא מתאימה לכל אחד. אם את/ה בוגר/ת תואר במחשבים או שכיר/ה בחברת הייטק גדולה ששוקל/ת לעבור לחברת סטארט-אפ, אני מזמין אותך לקרוא את חמשת העצות לפני שאתה עושה את ההחלטה. דרך אגב, מכאן ואילך הניסוח הוא בלשון זכר אבל אם יגיעו דרישות מהקהל הנשי אשמח לשנות.

תשוקה – מוטיבציה

אתה חייב לבוא עם תשוקה לעבודה. תשוקה היא הדלק במנוע של העובד. אם אתה לא מתלהב מהרעיון ומאמין שהסטארט-אפ יכול לעשות שינוי מהותי בתחום בו הוא פועל, אל תלך לשם. אתה תהיה אומלל. רק מי שיש לו מוטיבציה אדירה יוכל לעמוד בשעות הארוכות ובלחץ. זאת ועוד, מי שמתלהב מהרעיון יקבל בשמחה עבודה מאומצת ותזזיתיות.

דרך אגב, הכוונה היא כמובן לתשוקה והתלהבות מהרעיון ולא מתנאי ההעסקה. אופציות, משכורת, סיבוס ללא הגבלה או פלייסטיישן לא יגרמו לך למוטיבציה הנדרשת מעבודה בתנאים מאומצים בסטארט-אפ. תאהב את מה שאתה עושה.

בלון או רעיון?

בדוק היטב את הפוטנציאל של החברה. האם זה באמת רעיון מהפכני או הזייה פסיכודאלית? האם ליזמים יש את הבסיס הנדרש לפיתוח ומכירת הרעיון? הנה מספר שאלות שעליך לשאול לפני שחותמים על החוזה:

1. מאיפה הכסף למיזם? לכמה זמן יספיק? האם עומד בתחזיות המשאבים שנדרשים לפיתוח המוצר? מי המשקיעים?
2. מי המתחרים? מה הייחודיות של המוצר? האם הטכנולוגיה תעמוד במבחן הזמן ותהייה רלוונטית עוד שנתיים מהיום?
3. יש מודל עסקי (ואנא, אל תסתפקו בתשובה של “פרסומות”)?
4. איזה רקע מקצועי מביאים איתם המייסדים? האם הוא רלוונטי?
5. איפה רואה את עצמה החברה עוד שנה ושנתיים מהיום?

כל אחת מהשאלות הנ”ל ניתנת להרחבה אך אני חושב שהרעיון ברור. אתה עומד לקחת סיכון בהצטרפות לסטארט-אפ צעיר. בוודאי לא תרצה למצוא את עצמך מחוסר עבודה שנה מהיום בגלל שהחברה נסגרה בטרם עת. שאל חברים ואנשים מהתחום אם אינך בקיא בכל הפרטים.

יש לך אוטו? אוטו-דידקט?

בחברות סטארט-אפ כולם עושים מהכל. אתה יכול למצוא את עצמך כותב קוד בדוט נט לשרתים ולמחרת תידרש לכתוב ג’אווה סקריפט לאתר או להתקין ראוטר פנימי במשרד. האם אתה יכול ללמוד מהר טכנולוגיות חדשות? האם אתה אוטו-דידקט? נכון שכחבר צוות ומיוחד בסטארט-אפ אתה תזכה לגיבוי ועזרה משאר החברים, אבל הרבה נושאים תצטרך ללמוד בעצמך.

עשה לך מנהל

המנהל שלך יכול להיות החבר הכי טוב שלך בעבודה אור יור וורסט נייט-מר. למען הבריאות הנפשית שלך, בדוק טוב מי המנהל הישיר שלך. בראיונות עבודה איתו וודא שאתם משדרים על אותו גל. אל תסתפק בראיון אם מנכ”ל החברה ומנהלת משאבי אנוש.דרוש פגישת הכרות עם המנהל לפני שאתה חותם. אתה הסיר והוא המכסה. אם אתה מרים גבה עכשיו קח בחשבון שאתה עומד לבלות עם האיש הזה הרבה יותר שעות מאשר עם חברה שלך או אשתך. אם אין בינכם קליק, חשוב היטב אם להמשיך בתהליך הגיוס.

אם אפשרי, ברר אצל חברים וקולגות לשעבר של המנהל איך הוא מתנהל מבחינה מקצועית ואישית. האם הוא לחוץ או מקרין שלווה? האם הוא נותן גיבוי או ממהר להאשים? האם הוא מעודד את העובדים שלו להתפתח או דורש התמקדות צרה בעבודה?

“כסף זה נייר, מיני בר, קוויאר, יין שנת 96, כל מה שתבקש. סנדי בר” (שב”ק ס’ “לבקש את הקש”)

אבל זה לא משהו שמובטח לך ברגע שאתה מצטרף לסטארט-אפ. גם אם החברה תזכה להמנות על אותם 10% של חברות שלא נסגרות, לא בטוח שהיא תעשה אקזיט או תמכר במליוני דולרים. אפילו אם כן, אם אתה לא אחד מהמייסדים או שקפצת בזמן לשנות ה-90 ולבוסים שלך קוראים סרגיי ולארי, סביר להניח שלא תהיה מליונר. לכן, אל תטפח ציפיות ובשום פנים ואופן אל תבסס שום צעד כלכלי שלך על הצלחת החברה.

כל רווח שתעשה מאופציות צריך להחשב כבונוס פוטנציאלי בלבד. לך בשביל התשוקה (ראה סעיף ראשון) ולא בשביל הכסף.