Posts Tagged ‘Facebook’

Circumstantial Social Search

Sunday, July 4th, 2010

Me Too?

The rumors of Google Me have re-surfaced the titanic struggle between Google and Facebook over social search. Google, having ignored the rise of social network star for too long, realized unfashionably late the importance of getting involved in this market.

The failure of Google buzz should have gave Google a sense of humility and understanding that it need to re-focus its resources. Alas, lack of humility usually goes hand in hand with hubris. And so, Google is about to launch a new variation of a social network called ‘Google Me’. Who else thinks it sounds like ‘Google Me too’?

Looking for a few good friends

Google Social Search

I believe that social-network-challenged Google should approach this market in another way: Circumstantial social search. No, this is not Google Social Search. The idea is to complement Google search results with 1st and 2nd degree network friends who have a very good chance to answer a given question. Let’s say I want to visit New-Zealand and I’m looking for places to hang out. A circumstantial search results will show me a list of friends, or friends of friends, who were in New Zealand recently. The results will show me who that friend is, her relation to me, and why she was chosen for this search (example: a status message in Facebook ‘Just came back from NZ. Wow, that was gr8!!!’). Instead of a link to the status or user profile, Google will provide a click-to-call link, allowing users to talk about the subject.

Undoubtedly, Google has all the knowledge and resources to provide such a service. Combining search algorithms + recently acquired Aardvark + Google Voice/GTalk can yield such a service in a few months. Will they do it? probably. The question is, with ‘Facebook Questions’ service coming up soon, will it not be too late for Google.

גוגל קונה דוב נמלים אפריקאי במטרה להלחם בפייסבוק

Friday, February 12th, 2010

דוב נמלים???

לא. זאת לא טעות. בעיצומן של חגיגות הבאזז פורסם ב-techcrunch שגוגל רכשה את חברת Aardvark תמורת 50 מליון דולר. למי שלא יודע, אארדוארק, או וארק בקיצור (נשמע כמו מילה בקלינגונית), הוא שירות חיפוש חברתי שמחפש תשובה לשאלות אצל החברים שלכם, חברים של חברים שלכם ו/או מומחים בתחום של השאלה.

זה הממשק, טיפש

השירות של וארק, כמו שירותים דומים אחרים הוא שילוב של crowdsourcing וחוכמת ההמונים. מה שמבדיל אותו, לטעמי לפחות, משאר השירותים הוא בממשק עם המשתמשים – הן השואלים והן המשיבים. ראשית, וארק מאפשר למשתמש להתממשק אליו בדרך שהכי נוחה לו: טוויטר, GTalk, messenger, אי-מייל ואפליקציות לסלולר. המשתמש לא צריך לגשת לאתר או ליצור חשבון משתמש חדש. שנית, נראה שוארק מצאו את האיזון בפניות לכמה שיותר חברים/מומחים אך מבלי לנדנד להם יותר מידי עד שהם לא יירצו לענות יותר. לבסוף, וארק דואגים לעדכן את המשתמש לגבי סטטוס הטיפול בשאלה או לגבי המענה שלו. מי ששואל שאלה מקבל עדכון איך וארק קטלג את השאלה וכמובן, תשובות שקיבל. אם וארק רואה שהוא לא מקבל תשובות, הוא יעדכן את השואל ויציע לו לתייג את השאלה אחרת. לא פחות חשוב הם המשיבים. כל פעם שתענו על שאלה, וארק ידאג להגיד יפה תודה ואף יעודד את השואל להודות לכם. מידי פעם תקבלו מיילים מוארק שיודה לכם על השתתפותכם בשירות והעזרה שאתם מעניקים. הי, קצת חנופה אף פעם לא הזיקה!

מה הלאה?

וארק פרסמה לאחרונה מסמך “Anatomy of a Large-Scale Social Search Engine” שקיבל את ההשראה שלו ממסמך בעל שם דומה שפרסמו מקימי גוגל לפני 12 שנה. לא מפתיע בהתחשב שמקימי החברה הם גוגלרים לשעבר. גוגל, שזיהתה את חסרונה היחסי ברשתות ומדיה חברתית, עשתה בחוכמה ברכישה את החברה הצעירה. צעד זה מצטרף לשורה של צעדים שהחברה עשתה בחודשים האחרונים בתחום החיפוש החברתי: שילוב תוצאות טוויטר בתוצאות חיפוש, Google Social Search Experiment שלאחרונה הפך לשירות בטא פתוח לכולם וכמובן, באזז. נותר רק לקוות שגוגל אכן תממש את הפוטנציאל של וארק ולא תקבור את הפרוייקט כמו רבים אחרים שלא מצאו את דרכם. אם ישולב בחוכמה בגוגל, השירות של וארק יוכל להוות אלטרנטיבה אמיתית לחיפוש בפייסבוק.

כזכור, פייסבוק הכריזה רק שבוע שעבר על הידוק שיתוף הפעולה עם בינג בשירות החיפוש בפייסבוק. כמו כן, לאחרונה נודע שפייסבוק שוקדת על פיתוח מתחרה לג’י-מייל. לאחר סיום עסקת הרכישה, הכדור חוזר למגרש של פייסבוק. זה הולך להיות מעניין.

ראיון עם מייסדי וארק
גוגל קונה דוב נמלים אפריקאי במטרה להלחם בפייסבוק

פייסבוק מאיימת על גוגל? ג’רי מגווייר כבר חזה זאת

Thursday, February 4th, 2010

facebook vs googleמדוע אנחנו משתמשים בגוגל? פשוט. אנחנו צריכים מידע שלא נמצא ברשותנו. מאז המאמר שפורסם לפני 12 שנה ע”י סרגיי ברין ולארי פייג’ ועד היום, גוגל עשתה עבודה מדהימה באינדוקס מידע ברשת והגשה מהירה ויעילה של אותו מידע למשתמש. כל פעם שיש לנו שאלה, אנחנו נפנה למנוע החיפוש ע”מ לקבל תשובה. אבל, מה קורה שניה לפני שאנחנו פונים ל- www.google.com? ובכן, בדרך כלל (אצלי לפחות), ובלי קשר לאופי המידע שאני מחפש, אעדיף לשאול מישהו שאני מכיר ובוטח בתשובות שלו. המידע המבוקש עשוי לנוע בין המלצה למלון, שפות תכנות, ספורט, האח הגדול, טוסטר משולשים ומה לא בעצם. אם אמצא מישהו זמין, בדר”כ אשאל אותו קודם לפני שאפנה לגוגל. לא הייתם עושים אותו דבר בעצמכם?

הבעיה היא, שכמו הרבה דברים אחרים, אנחנו דורשים לקבל את המידע עכשיו. אם לא נקבל מענה מהיר, נפצח בזעקות שבר ויללות כתינוק שלא קיבל את חלב אמו. לכן, כל עוד בלתי אפשרי לפנות לכל החברים ולקבל תשובה תוך שניות נאלץ להסתפק בתשובות שגוגל מספקת. תוצאות החיפוש של גוגל הן אכן מהירות אבל מבוססות על דירוג של אנשים זרים שתחומי העניין שלהם לא חופפים לשלי. אמנם, גוגל מנסה לקחת בחשבון פרטים אישיים עלינו כגון מיקום, הסטוריית חיפושים, אתרים שביקרנו בהם ועוד, אבל – ולמרות חשש מחדירה לפרטיות – גוגל לעולם לא תדע עלינו יותר מחברים או משפחה שלנו.

אבל פייסבוק יכולה. טאן טאן טאן!!!!

פייסבוק יודעת מי החברים שלנו, על מה אנחנו מדברים עם המשפחה, מה מעניין אותנו כרגע ובכלל, לאיזה אירועים אנחנו הולכים, מקומות שביקרנו ומה מצב הרוח שלנו. במוקדם או מאוחר, פייסבוק תקמפל את כל המידע הזה ותוכל לספק לנו תשובות או לכל הפחות הכוונה לחברים (באופן שמזכיר שירות חיפוש חברתי כמו vark) שיתנו לנו תשובות טובות יותר מגוגל. פייסבוק גם תוכל לתת לנו תשובות שגוגל לעולם לא יצליחו למצוא.

אחת הסצנות המקסימות ב”ג’רי מגוויר” מסכמת בצורה מצויינת את כל הנאמר לעיל. ג’רי וראיין (הילד החמוד) מחליפים עובדות “הידעת?” עד שג’רי נכנע ומודה שיש דברים שהוא לא יכול לנצח. גם לגוגל, למרות המאמצים שהיא משקיעה ברשתות חברתיות, יהיה קשה מאוד לנצח.

 

ג’רי מגוויר מפסיד בתחרות "הידעת"
פייסבוק מאיימת על גוגל? ג’רי מגווייר כבר חזה זאת

Why Facebook Is a Threat To Google And How Did ‘Jerry Maguire’ Foreseen it

Friday, January 22nd, 2010

imageWhy do we use Google? That’s simple. We need some information that we don’t have. Now, Google has done an incredible job indexing information on the web and providing it to us quickly and efficiently. But, what happens before we type our query in www.google.com? On most occasions, and regardless of the nature of requested information, I’ll usually prefer to ask someone I know – and who knows me -  and trust. The required information can range between hotel recommendation, design pattern, celebrities, soccer, what ever. If someone I know and trust is available, I’ll usually ask him first before turning to Google. Wouldn’t you prefer to get a movie recommendation from one of your friends rather than checking reviews from people you don’t know?

Problem is, I want the information now and it’s not feasible to contact all of my friends to get an immediate response. With Google, I get the search results fast but it is mostly based on ranking from people I don’t know who might have few common interests with me. Google tries to provide us as accurate results as possible by taking into account personal knowledge they have about us: our location, previous queries history, sites we go to and so on. However, and despite privacy concerns, Google will never know about us more than our friends and family do.

But Facebook can.

Facebook knows who are friends are (duh!), they know what we’re talking about, what we like, events we’re going to, places we’ve been to and even how we feel. Once Facebook compiles all this information, they could provide us with better answers than Google would. Facebook could also provide us with information that Google could never find.

One of the scenes in the Movie ‘Jerry Maguire’ summarizes best all the above. Jerry and Ray (the cute kid) are exchanging “did you know” pieces of information. For illustration purposes I replaced Jerry with Google and Ray with Facebook:

Facebook: D’you know that the human head weighs 8 pounds?
Google: Did you know that Troy Aikman, in only six years, has passed for 16,303 yards?
Facebook: D’you know that bees and dogs can smell fear?
Google: Did you know that the career record for hits is 4,256 by Pete Rose who is NOT in the Hall of Fame?
Facebook: D’you know that my next door neighbor has three rabbits?
Google: I… I can’t compete with that!

A Clip for every worker!

Monday, November 30th, 2009

Israeli company ClipinTouch, which develops content personalization solutions for web and mobile messaging, announced the availability of its Clip in Touch Greetings application for Facebook. The application provides users the ability to create personalized video clips, using pictures from their own Facebook albums and adding a text message.

But why explain so much when you can demonstrate the application coolness in an embeddable clip? The clip below was created in 5 minutes from one of my albums. The pictures, by the way, are from “neshot hatayasim” (The pilot’s wives) soap opera filming. I was an extra.

ClipinTouch application for Facebook is coo-ool. Its strength lies in the easiness and UX that enable novices to create clips in 5 minutes, tag friends, send to friends and post on Facebook wall.

image

משטרת ישראל מבקשת את עזרת הבלוגרים

Thursday, November 19th, 2009

tlvpolice_imageמשטרת מחוז ת”א השיקה קמפיין חדש בו היא פונה לאזרחים להתקשר למוקד 100 ולדווח על אירועים שמצריכים את טיפולה. השקת הקמפיין באה בעיתוי טוב מבחינת המשטרה לאחר שורת הצלחת בפענוח מקרי רצח והמאבק בארגוני הפשע.

מה שמעניין הוא שהמשטרה פונה לציבור הבלוגרים ומשתמשי רשתות חברתיות ליטול חלק בהפצת הקמפיין. לבקשה זאת, בניגוד לפניה הצינית-מסחרית של יוצרי “מקום לדאגה” יש מטרה חיובית בחיזוק הקשר והגברת האמון בין האזרח למשטרה. אני מקווה שבלוגרים אחרים ירימו את הכפפה המשטרתית ויפרסמו את הקמפיין.

שיתוף בלוגרים ומשתמשי רשתות חברתיות הוא עוד חולייה בשרשרת פעילות מחוז ת”א בווב וברשתות חברתיות. לפני כחצי שנה נפתח דף של המחוז בפייסבוק, יו-טיוב, וטוויטר עבור קהילת הגולשים. אין ספק שזהו צעד חיובי ביותר שממחיש את כוונת המשטרה לחזק את הקשר בינה לבין האזרח. כגולש פעיל ברשתות חברתיות אני שמח לראות שגופים כדוגמת המשטרה לא קופאים על השמרים ומנצלים טכנולוגיות עדכניות. אין לי ספק שצעדים כאלה יצליחו לחזק את אמון הציבור במשטרה.

לצינים בינינו שקוראים את הפוסט הזה ומעקמים את פניהם, אני מודע שמה שכתבתי נראה כמו שיר הלל קומוניסטי למשטרה. יחד עם זאת, אני מאמין שאפשר וצריך גם לשבח למי שמגיע. כל הכבוד ליובל ארל, שמנהל את אתר משטרת מחוז ת”א והפעילות ברשתות חברתיות.

לא מפעיל סלולרי – רשת חברתית

Thursday, October 1st, 2009

רשתות חברתיות ,כפי שאנחנו מכירים אותן כיום, החלו להיות פופולריות בראשית המאה (אוי, זה נשמע ממש עתיק). אנחנו מתלהבים משירותים כגון פייסבוק, מיי-ספייס, לינקד-אין, טוויטר ואחרים בגלל יכולת השיתוף וזרימת המידע בינינו לבין הסובבים אותנו. אולם, נראה ששכחנו שלפני ביאת הפייסבוק ודומיו היו פה רשתות חברתיות, שקיימות עד היום. אני מדבר כמובן על הרשתות הסלולריות.mobile-social-networking

רשת סלולרית היא רשת חברתית. במקום קליינטים ודפדנים יש לנו מכשירי סלולר. התוכן הוא קול וטקסט (אני בכוונה מתעלם לרגע מה-DATA) ושם המשתמש הוא מספר הטלפון שלו. אבל כאן נעצר הדמיון ומתחיל ההבדל. יכולת השיתוף מוגבלת. לקוחות סלולר עושים את רוב השיחות והמסרונים שלהם אחד-על-אחד. גם יכולת הוספת חברים היא די מוגבלת. המשתמש מזין בצורה ידנית את מספר הטלפון של החבר שלו. אם אותו חבר ישנה את מספר הטלפון שלו, המשתמש לא ידע על על כך מייד (כמה פעמים התקשרנו למספר טלפון רק כדי לשמוע הודעה קולית שמודיעה על שינוי מספר?). אפשר למצוא עוד הרבה הקבלות שבהן תמיד תמצא הרשת הסלולרית בצד המוגבל, אבללרשת הסלולרית יש יתרון אחד מובהק – זמינות. לכל אחד מאיתנו יש מכשיר סלולרי אותו הוא נושא לכל מקום ובכל עת – ג ם כשאנחנו לא מול המחשב. אם כן, למה אנחנו לא רואים טלפונים ורשתות סלולר עם תכונות “חברתיות”?

הרבה דובר על כך. פחדנות וחוסר חזון הם המוטיבים החוזרים ברוב המקרים. אולם בשנים האחרונות התחלנו לראות ניצנים של שינוי. הבולט בהם הוא סדרת הטלפונים של INQ. הטלפון משלב אנשי קשר מרשתות חברתיות כגון פייסבוק, סקייפ וטוויטר ישירות לתוך ING_bigספר הכתובות של הטלפון. כלומר, לא עוד אפליקציות שצריך להזיע ע”מ להוריד ולהפעיל אותן אלא ממש ערוצי התקשרות נוספים כחלק אינטגרטיבי מהטלפון. שליחת הודעות מיידיות (Instant Messages) שקולה לשליחת SMS. שיחה לחבר בסקייפ גם כן אפשרית כמו שיחת טלפון רגילה. הטלפון כבר מופץ ע”י מספר מפעילים סלולרים בולטים בעולם כגון Singtel הסינגפורית ו-3 הבריטית.

יש עוד הרבה מקום לחדשנות גם אחרי INQ. למשל, סינכרון בין מספרי טלפון של מנויים ושמות משתמשים שלהם ברשתות חברתיות. שירות כזה יאפשר למנויים להוציא שיחת טלפון רגילה (לא VoIP על-גבי רשת הדאטה) לשם משתמש – אשר ניתן לזהות אותו בצורה קלה וידידותית והגישה אליו תמיד מעודכנת – ולא למספר חסר משמעות. גם המעפילים ישמחו. אין חשש לקניבליזציה בשיחות (השיחה היא שיחת GSM רגילה – זוכרים?) ולצד זאת יגבר השימוש בדאטה לטובת עדכון פרטים ושיתוף.

jajah_twitter_call

לפני כשבועיים השיקה JAJAH שירות שמדגים מה ניתן לעשות כאשר משלבים טלפוניה מסורתית עם חדשנות אינטרנטית . השירות מאפשר למשתמשי טוויטר לדבר זה עם זה ע”י הקלדת שם המשתמש הטוויטרי תוך כדי שמירה על פרטיות. רק משתמשים שעוקבים זה אחר זה יכולים לדבר בינם וגם כאשר הטלפון מצלצל לא מופיעים מספרי הטלפון. דוגמה לכך ניתן לראות בסרט הוידאו ב- CNN למטה:

עדכון (מחורים ברשת): שירות דומה מציעה חברת Mobivox, אשר מאפשרת ללקוחותיה להתקשר מהטלפון ליעדים בסקייפ.

Can OpenID be a honey trap in the hands of the wrong providers?

Thursday, May 28th, 2009

Last week Facebook announced it has become an OpenID relying party: any user with OpenID URI can seamlessly login and register to Facebook. After users link their Facebook account to GMail account, they will be automatically logged-in to Facebook after having previously logged-in to GMail.

openid-largeThis move is very good for the user. By using OpenID URIs, the user needs only one set of username/password with which he sign-in to his OpenID service provider. From that point on, the user doesn’t need to remember other set of credentials. Yoohoo! Freedom from long lists of passwords at last!

Single sign on (SSO) poses great advantages to users and web sites. Registration and login processes become much easier to both sides. Users will be more inclined to register to a site without having to manually type their details, wait for the confirmation mail, press on conformation links and so on. Emerging web sites will benefit from easing registration to new users.

However, one has to wonder why Facebook, which already managed to have hundreds of million of registered users without OpenID, would spend resources on this standard. One might say that being open to the web, playing nice and live in harmony with the rest of the big boys is good enough reason. I certainly support this attitude. Sharing, collaboration and overall openness is definitely the direction the web should aspire too. Still, in the wrong hands, utilizing OpenID can have negative consequences.

Maybe I’m paranoid. Maybe I’m missing something but for me, the easiness of registration can also be honey trap. When a user links his Facebook account to a GMail account, Facebook ask for the user’s email, contacts, language and country. That information is not required for SSO. Facebook can use this information to learn more about the user, customize  its offerings, match GMail contacts with Facebook accounts and suggest user’s contacts to join  to Facebook.

Honey-Pot-Print-C10069558This kind of information is the bread and butter of many web sites. Web sites uses it for promotions, advertisements, customization and much more. Potentially, this information worth a lot for the web sites asking it. I wouldn’t be surprised if major players will start charging for that information crossing over. Maybe we can call it “Information border tax ”.

What do you think?