Posts Tagged ‘טוויטר’

מתקשר רב-משימתי, מתבודד חד-חברתי

Saturday, May 15th, 2010

בזמן שפוסט זה נכתב, עוד 5 תוכניות רצות ברקע, אחת מתוכן היא הדפדפן שלי שכרגע פתוחים בו 8 טאבים צנועים. מחר ומחרתיים, כשאנחנו והעולם נחזור מחופשת סופ”ש, סביר להניח שמספר הטאבים יכפיל את עצמו.

אפליקציית הטוויטר שלי פתוחה: היא מראה לי את העדכונים שזורמים בקצב של טוויט לדקה ואת הטוויטים שצוייצו אלי. באתר פייסבוק יש לי 5 צ’אטים פתוחים. מקצם כבר הסתיימו וחלקם כאלה שהתחילו לפני זמן מה אך טרם באו לסופם הברור. אני מתבונן בזרם הפיד שמחזיר לי מבט מאשים “נו?! כבר יום שלם שלא קראת אותי. וזה רק החדשות שסיננתי עבורך. תגיד תודה שאתה לא רואה את כל הלייקים, חברויות, משחקים שרוצים להיות פארמוויל הבא וסטטוסים תמהוניים שהחברים שלך כותבים בלי סוף”.

בחשבון הג’י-מייל שלי יש 3 הודעות שטרם נקראו, 2 הודעות שנקראו אך טרם סיימתי לטפל בהם ועוד 20 הודעות מוזנחות שהתעצלתי למחוק או לתייק. הנייד שלי פתוח. מראה לי את האייקון שמזכיר לי שיש הודעה קולית שטרם קראתי. זה חבר ששואל אותי איפה אני ו”תתקשר מתי שהוא, הא?”. אמא עוד מעט תתקשר ותזכיר לי שאנחנו נפגשים לארוחת צהריים ב-13:00 (כבר 15 שנה – מאז שעזבתי את הבית – שאנחנו אוכלים באותה שעה אבל זה לא מה שימנע ממנה להזכיר לי את זה שוב ושוב).

אנחנו מוצפים בערוצי תקשורת מכל הצדדים, וכולם רבים על תשומת הלב שלנו. הדרך היחידה שלנו להתמודד עם כל ההפרעות וגירויים שמעמיסים על המערכת החושית שלנו, היא להעניק שברירי שניות לכל גירוי. במושגים של מערכת הפעלה, הפכנו להיות מערכת רב משימתית אשר מעניקה פרקי זמן קצרים לכל משימה לפני שהיא עוברת לבא. כשסיימנו לעבור על כל המשימות, אנחנו חוזרים למשימה הראשונה לעוד מספר שניות וחוזר חלילה (גיקים, נא לא להעיר על מחשבים מרובי ליבות. לנו, בני התמותה, יש רק מח אחד).

דרכי ההתקשרות הפכו להיות משיחות אחד על אחד בזמן אמת, לדיאלוגים מרובים שמנוהלים בשלט רחוק עם הפסקות ממושכות בין משפט למשפט. לא פלא שרוב המשתמשים בטלפונים ניידים צורכים פחות דקות שיחה משירותי מידע. אכן, טכנולוגיה, רשתות חברתיות ורוחב פס הפכו את חיינו למגוונים יותר ונתנו לנו יותר אפשרויות לתקשר. למעשה, השימוש בערוצים אלו מביא לבידוד חברתי מהאנשים שקרובים לנו.

כמו שהטלוויזיה לא יכולה לתת מבט אמיתי על המציאות אותה היא מנסה לתאר, כך גם הערוצים החברתיים לא באמת מקשרים אותנו לחברים האמיתיים שלנו שם בחוץ. לכאורה, הפכנו להיות מתקשרים רב-משימתיים אך למעשה אנו מתבודדים לנו בחסות המחשב והמכשיר הנייד. המחשבה הזאת לא עושה לי טוב. אולי אני אכתוב על זה סטטוס בפייסבוק. בינתיים תסלחו לי, אני הולך לאכול עם המשפחה שלי צהריים.

לא בולשיט: שופרסל משתמשת ברשתות חברתיות בשביל לנגח את מגה בול

Thursday, March 18th, 2010

bullshitרשתות מרכולי הדיסאונט, שופרסל דיל ומגה בול נמצאות לאחרונה בדו-קרב חזיתי. שבוע שעבר, מגה בול הסירו את הכפפות ויצאו בפרסומת שמשווה עלות סל קניות זהה בחנויות מגה בול ושופרסל. לאחר ההלם הראשוני, שופרסל יצאו היום בקמפיין שמנגח את הפרסומת של מגה בול. והם עשו זאת באמצעות רשתות חברתיות.

שופרסל מפרסמת תגובות של אנשים בטוויטר, פייסבוק ופורומים שונים לפרסומת של מגה בול. התגובות, באופן טבעי, מאוד ביקורתיות כלפי הפרסומת של מגה בול. זאת הפעם הראשונה בישראל שמפרסם משתמש בתוכן מרשתות חברתיות ע”מ לקדם את החברה המפרסמת או במטרה לנגח חברה מתחרה.

הקמפיין מאוד מעניין וממחיש את הפוטנציאל של מדיה חברתית. התגובות של האנשים ברשתות הן אותנטיות. בניגוד לפרסומת של מגה סל, אלו לא שחקנים שמקבלים שכר. השימוש בתגובות של אנשים לא אנונימיים מעניקה לתגובות אמינות.

יחד עם זאת, אני לא בטוח שהגולשים ישמחו לגלות שנעשה שימוש בציוצים וסטטוסים שלהם מבלי לבקש את רשותם קודם. אני די משוכנע שזה חוקי והכל אבל לא בטוח שזה אתי. נו, לפחות זה נותן עוד דוגמה לחלון הראווה הוירטואלי שאנו חיים בו כיום.

לא בולשיט: שופרסל משתמשת ברשתות חברתיות בשביל לנגח את מגה בול

איומים ושחיתויות בצמרת טוויטאפ

Wednesday, March 3rd, 2010

אוקי חברים. מישהו צריך לקום ולדבר. להתיר את קשר השתיקה. להפיל את חומת הברזל והעריצות. לשבור את דיקטטורת השחיתות. טו בולדלי גו וור נו וואן… רגע. זה משהו אחר.

בכל מקרה, אני רוצה לדבר על בעיה כאובה ומושרשת שאת תוצאותיה כולנו ראינו שלשום בטוויטאפ פורים תל-אביב (TLVTweetup#). למי שלא היה, כנס הטוויטאפ החודשי התקיים שלשום כהרגלו בגמל המרקד בת”א. לכבוד חג הפורים התבקשו הצייצנים להתחפש ברוח שנות ה-70. אכן, היה כיף. אנשים באו מחופשים, הייתה מוזיקה טובה (אין כמו שנות ה-70!), הבירה זרמה ואנשים נהנו. לקראת סוף הערב התקיימה תחרות תחפושות בסיומה נבחרו שני טוויפלס אשר זכו בפרסים. ועדת השופטים הורכבה מ-אפרתק, ג’יפה, ו-דפס. הזוכים, או ליתר דיוק, הזוכות היו דפנה טלמון ויעל בארי- מלכות שלטון האופל. בפוסט זה נחשוף את הסיבות לקביעה זאת ופירות הבאושים בממלכת הטוויטאפ תל-אביב.

לחצו על התמונה ע"מ לחשוף את פרצופה האמיתי של נינהנתחיל בדפנה טלמון. כמו תמיד, הגיעה דפנה מלווה בשומרת הראש הנאמנה שלה – הכלבה נינה. לא יעזרו כל ההצגות של נינה אשר לכאורה מתנהלת בעצלתיים לצד דפנה. כולנו יודעים שבשעת צורך, תחשוף נינה את שיניה, תזיל ריר דביק ותנהם לעבר כל מי שיעיז להעביר ביקורת על דפנה. נוכחותה של נינה מסייעת לדפנה לשלוח מסרים מאיימים מבלי לחשוש מתגובה. למעשה, הגברת טלמון איימה על כותב שורות אלו “אותך לאמא” לאחר שהאחרון שפך בטעות בירה על המעיל שלה.
אך זהו רק קצה הקרחון. לקראת ההכרזה על הזוכים בתחרות התחפושות הכריזה דפנה ש”יהיה כאן רצח עם” אם היא לא תזכה. האם אפשר להאשים את השופטים שמיהרו לבחור בגב’ קייזר סוזה-טלמון בתור הזוכה? כמובן שלא שכחנו את פרוייקט מרכיבים בו הכריחה טלמון עוברים ושבים תמימים לחבוש משקפיים גדולים במיוחד לשם הנאתה הפרברטית.

נעבור לגברת יעל בארי, מארגנת מפגשי הטוויטאפ. כל הערב הסתובבה לה יעל בין האורחים, כולה חיוכים ומתק שפתיים. האם זה בגלל שכבר ידעה מראש את תוצאות התחרות? האם ידעה שצ’ק שמן של הזכייה יוגש לה בסוף הערב? בנוסף, תחקיר אי.טי.מוב חושף מערכת יחסים ידידותית ביותר בין יעל בארי לאחת השופטות – אפרת קוטלר. מפשפוש מעמיק בתגובות לתמונות שהעלתה בארי מחמיאה השופטת קוטלר לגברת בארי וזאת עונה לה: “You Shmoopies, I Love you”. אכן, מערכת יחסים אסורה בין הרשות המבצעת לרשות השופטת שמקומה יכיר רק בדיקטטורות דרום אמריקאיות מושחתות.

כותב שורות אלו מקווה שפוסט זה יגרום לאנשים נוספים לקום ולהכריז “עד כאן! אנחנו רוצים קהילת טוויטר עבריה ללא משוא פנים וללא איומים”. הלאה השחיתות! תחי הצייצנות!

[הערה: הפוסט נכתב כמובן בהומור ואהבה לכל הנזכרים בכתבה. אני סתם ממורמר שלא זכיתי למרות ריקודיי המופלאים]
איומים ושחיתויות בצמרת טוויטאפ #TLVTweetup

לינקדאין נפתחת לעולם

Tuesday, November 24th, 2009

בשעה טובה ומוצלחת (גם אם באיחור) לינקדאין פותחת את שעריה למפתחים וחושפת API לפיתוח אפליקציות. עד כה, לינקדאין אפשרה רק למספר מצומצם של חברות להתממשק למידע ברשת החברתית. כעת, עם פתיחת הממשק, יוכלו מפתחים לשלב אפליקציות ושירותי רשת עם רשת החברתית-מקצועית.

ה-API מאפשר גישה לרשת וביצוע פעולות שכיחות כגון: חיפוש כללי, חיפוש במעגל קשרים מדרגה ראשונה של משתמש, עדכון סטטוס, קבלת סטטוס ממעגל החברים של משתמש, עדכון פרופיל ושליחת הודעות. כמו כל API שמכבד את עצמו, גם לינקדאין משתמשת ב- OAuth ע”מ לוודא שהמשתמש נתן רשות לאפליקציה לעשות פעולות בשמו.

לינקדאין עשו עבודה טובה בהכנת הממשק והתיעוד שלו. חסר אמנם פירוט מסודר יותר של תיעוד הממשק והרחבות שיאפשרו שימוש נוח יותר ב-API אך ככלל, מפתחים יכולים להתחיל להתממשק תוך 5 דקות.

פתיחת הממשק למפתחים הינו צעד נוסף שלינקדאין עושה בחיבור לשירותים ואפליקציות חיצוניות. רק לאחרונה התבשרנו על שילוב השירות באאוטלוק וטוויטר. עם פתיחת השירות נראה כי אנו עומדים לראות עוד ועוד אפליקציות שיעשו אגרגציה בין רשתות חברתיות מובילות כגון טוויטר, פייסבוק ועכשיו גם לינקדאין.

משטרת ישראל מבקשת את עזרת הבלוגרים

Thursday, November 19th, 2009

tlvpolice_imageמשטרת מחוז ת”א השיקה קמפיין חדש בו היא פונה לאזרחים להתקשר למוקד 100 ולדווח על אירועים שמצריכים את טיפולה. השקת הקמפיין באה בעיתוי טוב מבחינת המשטרה לאחר שורת הצלחת בפענוח מקרי רצח והמאבק בארגוני הפשע.

מה שמעניין הוא שהמשטרה פונה לציבור הבלוגרים ומשתמשי רשתות חברתיות ליטול חלק בהפצת הקמפיין. לבקשה זאת, בניגוד לפניה הצינית-מסחרית של יוצרי “מקום לדאגה” יש מטרה חיובית בחיזוק הקשר והגברת האמון בין האזרח למשטרה. אני מקווה שבלוגרים אחרים ירימו את הכפפה המשטרתית ויפרסמו את הקמפיין.

שיתוף בלוגרים ומשתמשי רשתות חברתיות הוא עוד חולייה בשרשרת פעילות מחוז ת”א בווב וברשתות חברתיות. לפני כחצי שנה נפתח דף של המחוז בפייסבוק, יו-טיוב, וטוויטר עבור קהילת הגולשים. אין ספק שזהו צעד חיובי ביותר שממחיש את כוונת המשטרה לחזק את הקשר בינה לבין האזרח. כגולש פעיל ברשתות חברתיות אני שמח לראות שגופים כדוגמת המשטרה לא קופאים על השמרים ומנצלים טכנולוגיות עדכניות. אין לי ספק שצעדים כאלה יצליחו לחזק את אמון הציבור במשטרה.

לצינים בינינו שקוראים את הפוסט הזה ומעקמים את פניהם, אני מודע שמה שכתבתי נראה כמו שיר הלל קומוניסטי למשטרה. יחד עם זאת, אני מאמין שאפשר וצריך גם לשבח למי שמגיע. כל הכבוד ליובל ארל, שמנהל את אתר משטרת מחוז ת”א והפעילות ברשתות חברתיות.

לאומי דיגיטלי

Tuesday, November 3rd, 2009

בנק לאומי השיק בסופ”ש קמפיין שמעודד את לקוחות הבנק להשתמש בשירותי לאומי דיגיטל. בפרסומת הראשונה מראים הורים שנמצאים כל הזמן במרדף אחרי הזמן האבוד: להגיע בזמן לעבודה, לתפוס משהו זריז לאכול, אספרסו קצר, פגישות, ישיבות, לאסוף את הילדים מהחוג – תוך כדי אמירה שוביניסיטית משהו: הבנים לג’ודו והבנות למחול – ולחזור הביתה בסופו של יום מתיש. המסר בסוף הפרסומת הוא שלאומי דיגיטל, על שלל האפשרויות שבו, יאפשר לנו לחסוך זמן.

כצופה מן הצד מאוד התחברתי למרדף אחרי הזמן (לא כולל ילדים – עדיין). יחד עם זאת, אני חושב שהמסר קצת מוחמץ. למעט האתר לאומי באינטרנט, שאר השירותים כמו טוויטר, פייסבוק והבלוג לא חוסכים זמן. מה שהם כן תורמים זה בתחושה שלי, כלקוח של הבנק, יש לי קשר ישיר לבנק. כאן נמצא הכח האמיתי של לאומי דיגיטל. ע”י מינוף (אח, אני אוהב את המילה הזאת. בוא נגיד אותה שוב – מינוף) הערוצים ברשת ניתן לשמר לקוחות קיימים ולצרף לקוחות חדשים.

אני לא פרסומאי ולא בן של פרסומאי אבל נראה לי שכדאי ללאומי ולמקאן אריקסון להדגיש את היתרונות של שימוש בערוצים באינטרנט:

  1. האתר – דפנטלי כלי שעוזר לחסוך זמן. ניתן לצפות באמצעותו בחשבון עו”ש, פקדונות, הלוואות ופירוט כרטיס אשראי. אני לא חושב שהחסכון בעמלות הוא משמעותי אבל ללא ספק חוסך הרבה זמן.
  2. טוויטר – אנטי-תזה לתדמית בנקאית שמרנית. קרן טאירי, אחראית מדיה חברתית בלאומי, משלבת בציוציה לינקים לכתבות כלכליות מעניינות, שירותים שלאומי נותן וממליצה ללקוחות הבנק באילו שירותים של הבנק הם יכולים להיעזר. סה”כ– נדבך חשוב מאוד בשירות לקוחות של הבנק. שווה למקאן אריקסון להביא דוגמאות מאינטראקציה של @leumidigital עם לקוחות הבנק.

    image

  3. בלוג –  מתי בפעם האחרונה קיבלתם מבט מבפנים על הנעשה בבנק שלכם? הבלוג של לאומי לא חוסך זמן – או כסף – אבל הוא מחזק את הקשר של הלקוח לבנק.  בבלוג תמצאו פוסטים של עובדים בדרגות שונות בבנק – עד לגליה מאור. אפשר להתרשם שלאומי מאוד השקיעו בבלוג: הן בעיצוב האתר והן בהתייחסות לתגובות של גולשים – כל הכבוד! אני רק מקווה שההתלהבות הראשונית של הכותבים לא תדעך והם ימשיכו לכתוב.

image

פייסבוק – פספוס. לאומי לא מנצלים את יתרונות הרשת החברתית – וחבל. פייסבוק היא פלטפורמה מעולה לשיווק ויראלי של מבצעים ואירועים שונים ולאומי טרם השכילו לנצלה. משחק ההשקעות DayTrader הוא דוגמה לפספוס. למה לא לבנות אפליקציה דומה בפייסבוק?

לסיכום, המהפכה הדיגיטלית שמוביל אייל בירן בהחלט מרשימה. בנקים אחרים, שלא יפנימו את המציאות הדיגיטלית המגוונת שאנו חיים בה, ימצאו את עצמם עם קהל לקוחות מצומצם.

טוויטיל חי ובועט

Thursday, October 29th, 2009

הי חברים. במפגש טוויט אפ האחרון פגשתי הרבה אנשים מעניינים שרציתי להתחיל לעקוב אחריהם בטוויטר. לצערי, רוב אפליקציות טוויטר לסלולר לא מאפשרות מעקב אחרי אנשים בצורה קלה. לכן, החלטתי לראות איך אפשר לעזור לחברי הקהילה בארץ לעקוב אחרי אנשים בטוויטר גם כאשר הם לא ליד המחשב.

כל מה שצריך לעשות הוא לשלוח הודעת SMS למספר 4949 עם הטקסט: twt@user_name. למשל, אם ארצה לעקוב אחרי etmob@, אשלח את ההודעה הבאה: twt @etmob. זהו, תוך מספר שניות תקבלו מענה ב-SMS ומאותו רגע אתם עוקבים אחרי החבר החדש שלכם.

ע"מ להירשם לשירות הזינו את מספר הטלפון הסלולרי שלכם ולחצו על כפתור הרישום. אתם תועברו לאתר של טוויטר שיבקש מכם לאשר את השירות. אין צורך להזין שם משתמש או סיסמה.

השירות הוא למען הקהילה אך שליחת ההודעה היא בתשלום. מצטער חברים. לא מצאתי שירות חינמי בארץ לשליחת וקבלת SMS-ים. מחיר כל הודעה הוא 1 שקל.

אשמח לשמוע מה אתם חושבים על השירות ואיך אפשר לשפר אותו (וברוך השם, יש מה…). אפשר לרשום תגובה פה, לשלוח לי הודעות בטוויטר או לתפוס אותי ביום שלישי ה-3.11.2009 בגמל.

דביר עובר מסך

Sunday, October 25th, 2009

בנק מזרחי-טפחות יצא לאחרונה עם קמפיין חדשני (במושגים ישראליים) אשר פונה ללקוחות בנקים ומבקש מהם לעזור להעביר את דביר – לקוח מבנק “אחר” – למזרחי טפחות. החדשנות של הקמפיין היא בשילוב של מדיות מסורתיות כגון טלויזיה ושילוט חוצות עם האינטרנט והטלפון להעברת המסר וע”י שיתוף פעיל של הצופה.

כבר ראינו קמפיינים משולבי-מדיות ואינטראקטיבים אבל החדשנות של ראובני פרידן היא בשילוב המדיות ליצירת מסר אחיד ובעידוד הצופה להיות שותף פעיל. בניגוד לקמפיינים אחרים, הקמפיין של מזרחי-טפחות יוצר תחושה של המשכיות במעבר בין המדיות. כך, הפרסומת בטלוויזיה פונה לצופה לעזור לדביר לעבור ומפנה אותו לאתר ולמספר טלפון. מי שיחייג למספר ישמע את “דביר” מספר שהוא עדיין מתלבט אם לעבור אבל ממליץ בחום לעבור למזרחי-טפחות. לחיצה על הספרה 1 תעביר את המחייג לשירות לקוחות. זה, רבותיי, נקרא לסגור מעגל, וזה עובד מצויין.



גישה זאת נמשכת גם באתר. בניגוד לקמפיינים אינטרנטיים אחרים, התחושה באתר היא של משחק. הגולש יוצר אינטראקציה עם האתר באמצעות שליחת כאפות וחיבוקים וירטאוליים או שליחת מסרים. המוצר הפרסומי עצמו – מעבר לבנק מזרחי-טפחות – לא מודגש באופן מפגיע. למעשה, הוא תופס חלק קטן מהאתר וע”י כך נשמרת האוירה הקלילה.

עצה לראובני-פרידן: חסר לי פן של הרשתות החברתיות. עשיתם אתר מגניב וקליל, למה לא להוסיף גם אינטראקציה עם רשתות חברתיות? עבודת תכנות קלה והייתם יכולים להוסיף תגובות אל/מתוך פייסבוק וטוויטר וע”י כך להגביר את הויראליות של הקמפיין. גם עמוד של דביר בפייסבוק יכול היה להיות מגניב ולהגביר את החשיפה. להשלמת התמונה הייתי מוסיף גם חשבון של מזרחי טפחות בטוויטר שינוהל ע”י שירות לקוחות של הבנק.

dviravor2

לא מפעיל סלולרי – רשת חברתית

Thursday, October 1st, 2009

רשתות חברתיות ,כפי שאנחנו מכירים אותן כיום, החלו להיות פופולריות בראשית המאה (אוי, זה נשמע ממש עתיק). אנחנו מתלהבים משירותים כגון פייסבוק, מיי-ספייס, לינקד-אין, טוויטר ואחרים בגלל יכולת השיתוף וזרימת המידע בינינו לבין הסובבים אותנו. אולם, נראה ששכחנו שלפני ביאת הפייסבוק ודומיו היו פה רשתות חברתיות, שקיימות עד היום. אני מדבר כמובן על הרשתות הסלולריות.mobile-social-networking

רשת סלולרית היא רשת חברתית. במקום קליינטים ודפדנים יש לנו מכשירי סלולר. התוכן הוא קול וטקסט (אני בכוונה מתעלם לרגע מה-DATA) ושם המשתמש הוא מספר הטלפון שלו. אבל כאן נעצר הדמיון ומתחיל ההבדל. יכולת השיתוף מוגבלת. לקוחות סלולר עושים את רוב השיחות והמסרונים שלהם אחד-על-אחד. גם יכולת הוספת חברים היא די מוגבלת. המשתמש מזין בצורה ידנית את מספר הטלפון של החבר שלו. אם אותו חבר ישנה את מספר הטלפון שלו, המשתמש לא ידע על על כך מייד (כמה פעמים התקשרנו למספר טלפון רק כדי לשמוע הודעה קולית שמודיעה על שינוי מספר?). אפשר למצוא עוד הרבה הקבלות שבהן תמיד תמצא הרשת הסלולרית בצד המוגבל, אבללרשת הסלולרית יש יתרון אחד מובהק – זמינות. לכל אחד מאיתנו יש מכשיר סלולרי אותו הוא נושא לכל מקום ובכל עת – ג ם כשאנחנו לא מול המחשב. אם כן, למה אנחנו לא רואים טלפונים ורשתות סלולר עם תכונות “חברתיות”?

הרבה דובר על כך. פחדנות וחוסר חזון הם המוטיבים החוזרים ברוב המקרים. אולם בשנים האחרונות התחלנו לראות ניצנים של שינוי. הבולט בהם הוא סדרת הטלפונים של INQ. הטלפון משלב אנשי קשר מרשתות חברתיות כגון פייסבוק, סקייפ וטוויטר ישירות לתוך ING_bigספר הכתובות של הטלפון. כלומר, לא עוד אפליקציות שצריך להזיע ע”מ להוריד ולהפעיל אותן אלא ממש ערוצי התקשרות נוספים כחלק אינטגרטיבי מהטלפון. שליחת הודעות מיידיות (Instant Messages) שקולה לשליחת SMS. שיחה לחבר בסקייפ גם כן אפשרית כמו שיחת טלפון רגילה. הטלפון כבר מופץ ע”י מספר מפעילים סלולרים בולטים בעולם כגון Singtel הסינגפורית ו-3 הבריטית.

יש עוד הרבה מקום לחדשנות גם אחרי INQ. למשל, סינכרון בין מספרי טלפון של מנויים ושמות משתמשים שלהם ברשתות חברתיות. שירות כזה יאפשר למנויים להוציא שיחת טלפון רגילה (לא VoIP על-גבי רשת הדאטה) לשם משתמש – אשר ניתן לזהות אותו בצורה קלה וידידותית והגישה אליו תמיד מעודכנת – ולא למספר חסר משמעות. גם המעפילים ישמחו. אין חשש לקניבליזציה בשיחות (השיחה היא שיחת GSM רגילה – זוכרים?) ולצד זאת יגבר השימוש בדאטה לטובת עדכון פרטים ושיתוף.

jajah_twitter_call

לפני כשבועיים השיקה JAJAH שירות שמדגים מה ניתן לעשות כאשר משלבים טלפוניה מסורתית עם חדשנות אינטרנטית . השירות מאפשר למשתמשי טוויטר לדבר זה עם זה ע”י הקלדת שם המשתמש הטוויטרי תוך כדי שמירה על פרטיות. רק משתמשים שעוקבים זה אחר זה יכולים לדבר בינם וגם כאשר הטלפון מצלצל לא מופיעים מספרי הטלפון. דוגמה לכך ניתן לראות בסרט הוידאו ב- CNN למטה:

עדכון (מחורים ברשת): שירות דומה מציעה חברת Mobivox, אשר מאפשרת ללקוחותיה להתקשר מהטלפון ליעדים בסקייפ.

שווה לעקוב אחריהם – ידוענים ישראליים בטוויטר

Sunday, September 13th, 2009

ישנן הרבה סיבות טובות לפתוח חשבון בטוויטר. אחת מהן היא הקשר הישיר למפורסמים שאנחנו בדר”כ רואים בעיתון או בטלוויזיה. טוויטר מאפשר לנו לדעת מה הם עושים וחושבים, לראות תמונות פרטיות שלהם ובכלל – להרגיש קרובים יותר אליהם בלי לקבל צו הרחקה. 8 מתוך 10 הצייצנים הפופולריים ביותר בטוויטר בכלל העולם הם סלבריטאים (ובעברית, ידוענים. האם המשמעות היא “אלו שהרבה ידעו אותם”? ואם כן, באיזה מובן בדיוק?). בארץ המצב שונה לחלוטין. בניגוד לארה”ב למשל, ידוענים ישראליים עדיין לא הפנימו את כוחה של רשת הטוויטר לקשר אותם למעריציהם.

למרות זאת, ישנם מספר ידוענים ישראליים בארץ ובעולם שכן פעילים ברשת הטוויטר. הרשימה למטה כוללת את החמישיה הפותחת שלי. הבחירה היא סובייקטיבית לחלוטין ולא מתבססת על מספר העוקבים אחריהם. בחרתי באילו שיש להם דברים מעניינים לצייץ ושמבינים איך להשתמש בטוויטר.

הנה כי כן, ללא הקדמות נוספות, קבלו את נבחרת הצייצנים הישראלית בקטגוריה ‘ידוענים’:

  1. YoniBear1_bigger יוני בלוך – מוזיקאי, פזמונאי, מלחין וצייצן בישראל. מצייץ על אירועים שחווה והגיגים. מעלה הרבה תמונות לטוויטפיק. עונה הרבה למצייצים אליו. תותח.

    ציוץ אופייני: “מתחבר לצד הרכרוכי שבי: גורה עם גבס שפגשנו ברחוב. http://twitpic.com/hau25”.

  2. assiazar אסי עזר – מנחה בטלוויזיה. מקווה להיות טוב בכך (הי, זה הוא אמר, לא אני). מצחיק, אכפתי ובעיקר חמוד. הציוצים שלו נותנים תחושה של שיחה בטלפון עם חבר. עדיין לא זימן אותי למיונים של “האח הגדול 2”. הייתכן שבגלל זה הוא רק במקום השני?
    ציוץ אופייני: “שלוש שעות ניסיתי להתאפק ולא לאכול גלידה ובסוף נשברתי וירדתי לקנות לי אחת בכפכפים. מה יותר מביך? שאכלתי? או שהתאפקתי?”.
  3. noa_tishby נועה תישבי – הוי . ועוד פעם – הוי. כשרונית, יפהפייה וצייצנית. מחלקת את זמנה בין ישראל, לוס אנג’לס ואוסטרליה. מצייצת על נפנופי פפארצי טורדניים, עבודה ומגינה על כבוד ישראל בניכר. לצערינו, הציוצים הם באנגלית.
    ציוץ אופייני: “How is it that I feel hung over after 2 1/2 glasses of wine on a shabat dinner? I am lame. Advil. Fast.”.
  4. guy_pines גיא פינס – הבוס של מספר 2 (כמו “האח הגדול 2”. סתם דוגמה). מרגיש כאילו “ערב טוב עם גיא פינס” ממשיכה לטוויטר אחרי שנכבים האורות. ציוצים על קולנוע, טלוויזיה ובכלל. מבדר.
    ציוץ אופייני: “לבנון זכה בוונציה בפרס הראשון, אריה הזהב. זה שיחוק מדהים. ואיזו תוכנית שעולה מחר לעונה חדשה ליוותה את החבורה בוונציה?”.
  5. gefen יהונתן גפן – מי שלא עוקב – מפספס. כל ציוץ מלמיליאן. מצייץ בעיקר הגיגים ציניים.הלוואי שהיה לי פרומיל מהיצירתיות שלו, אבל, בהעדר כשרון כזה אסתפק בתיאור – אליל.

    ציוצים אופיינים: “היצר הסדיסטי בי מתענג על הרעיון שאופטימיים מתאכזבים הכי הרבה”. “כל כך שמח שילדיי הסתדרו בחיים – לגיטימציה לא להשאיר ירושה”. “המשך הלילה של ליבני את מדונה מעורר בי קנאה ארוטית דו צדדית”.

זהו. שאלות, הערות וקללות? כתבו בתגובות, צייצו לי או שלחו לי מייל.